כיצד לאתר הברחת נכסים מפני נושים ?

חייבים העומדים בפני פשיטת רגל וחברות העומדות בפני חדלות פירעון פועלים לעיתים בניגוד לחוק ומבריחים את נכסיהם במטרה להגן על הרכוש מפני נושיהם.

ההברחה מתבצעת, בין היתר, ע"י העברת הרכוש והנכסים לחברה חדשה או לצד ג' (בד"כ בן משפחה).

 כאשר יש חשד להברחת נכסים יש לפעול ולגלות את צד ג' אליו הוברחו הנכסים ולהוכיח לבית המשפט כוונת מירמה וחוסר תום לב. לזמן משמעות מכרעת לאפשרות לאתר את הנכס ולאפשרות לתפוס אותו בטרם מומש או יעבור ידיים נוספות.

במצב זה מומלץ לנושה ו/או עו"ד מטעמו לפנות לחוקר פרטי מורשה לבדיקת החשדות .

פעולות החקירה הבסיסיות של החוקר הפרטי יכללו :

• איסוף מידע על פעילות החברה ובעלי השליטה .
• המלצת כיווני חקירה בהתאם לממצאים הראשוניים אשר נאספו.
• השגת ראיות לניהול עסק בתרמית וביצוע פעולות מירמה.
• איתור הברחת נכסים ע"י החברה.
• איתור חברות קשורות וחברות בעלות זיקה לבעלי השליטה בחברה.
• איתור מבצעי העבירה והוכחת מרכיב הידיעה בעבירה.
• תשאול בעלי התפקידים לפי סעיף 228 לפקודת החברות.
• הכנת דוח חקירה המהווה חוות דעת מומחה .
• עדות בבית המשפט – החוקר יעיד בפני בית המשפט אודות ממצאי החקירה .

ביצוע חקירה להברחת נכסים בפשיטת רגל וחדלות פרעון הינו מאתגר ומורכב ובמהלכו יתמודד החוקר עם קשיים רבים הכוללים :

היעדר שיתוף פעולה של בעלי השליטה בחברה, השמדת מידע, העלמת ראיות והברחת נכסים נוספת. יתרה מזאת, ברוב המקרים ולמרות החשיבות, חולף פרק זמן רב בין ביצוע המרמה והברחת הנכסים לבין ביצוע החקירה וההליך המשפטי.

חקירה לצורך 'הרמת מסך' תחשוף את הנסיבות שהביאו את החברה להקלע לקשיים,  האם בוצעה תרמית במטרה להבריח נכסים לידי בעלי המניות במישרין או בעקיפין והאם הועדפו נושים על פני אחרים.

לדוגמא :

למשרדנו פנה לקוח, אשר חברה מתחום המזון נותרה חייבת לו מיליוני שקלים.

החברה נכנסה להליך של 'כינוס נכסים', מונה לה מפרק מטעם בית המשפט ולאחר תקופה  פעילותה הופסקה. בעל השליטה בחברה חתם על ערבות אישית כלפי הלקוח אך כאשר הגיע המועד למימוש הערבות טען כי נותר בחוסר כל.

הנושה חשד כי בעל השליטה אינו אומר אמת ופנה למשרדנו שנבדוק את חשדותיו. לאחר חקירות ממושכות התברר כי בעל השליטה בחברה שזה עתה פורקה בהוראת ביהמ"ש ממשיך לעבוד ועסקיו פורחים. בעל השליטה העתיק את פעילות החברה שפורקה לחברה הרשומה ע"ש קרוב משפחתו, ניגש למכרזים, התרחב ופתח סניפים . יתרה מזאת, מידע מודיעני העלה כי בעל השליטה "חסר הכל" מתגורר בבית מפואר ונוהג ברכב יוקרתי.

במהלך ביצוע החקירה נפגשו החוקרות עם בעל השליטה ועם מקורביו וכתוצאה מהליכי דיבוב ואיסוף מידע מודיעיני התברר כי החייב הינו למעשה 'שותף סמוי' בחברה החדשה. בעל המניות הרשום הינו למעשה 'קוף' הרשום באופן פיקטיבי בלבד ואינו מעורב בעסקי החברה ואילו מיודענו הוא בעל המניות והמנהל בפועל.

יתרה מזאת, עלה בידנו לאתר כי הכנסות רבות בחברה הינן ב-'שחור' והחברה אף עשתה שימוש

בקופות רושמות אשר ההכנסות בהן לא דווחו לרשויות המס.

הלקוח העביר את המידע למפרק החברה, ננקטו הליכים משפטיים ישירות כנגד בעל השליטה וכספים רבים הושבו לקופת המפרק.

בתי המשפט בישראל אינם רואים בעין יפה את מהלכי הברחות הנכסים  ורשאים לבטל את העברת הרכוש מכוח סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"ם 1980.

פרופ' סמדר אוטולנגי מתייחסת לכך במאמרה : ' הרמת מסך – אחדים מהנימוקים לה ומידת החלתה ' : "… השימוש באישיותה הנפרדת של החברה לשם ביצוע מעשה תרמית מהווה את אחד הנימוקים המובהקים ביותר להרמת מסך ההתאגדות. המקרה הנפוץ ביותר לעניין זה נמצא בהברחת נכסים של חייב העומד בפני פשיטת רגל. במקרים אלו, חייבים רבים מנסים להבריח את רכושם לצד ג' על מנת למנוע את חלוקת הרכוש לנושים. עם זאת, לא אחת מבקש הנאמן, לאחר הכרזת החייב כפושט רגל לבטל העברות כגון דא".

https://www.nevo.co.il/books/%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%99%20%d7%a2%d7%aa/%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%99%20%d7%a2%d7%aa/%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%98/%d7%9b%d7%a8%d7%9a%20%d7%9b%d7%94/haperaklit-25-3-462.pdf

ברם, יש להוכיח פעילות מרמה לפי סעיף 373 (אחריות הדירקטור) ולפי סעיף 374 לפקודת החברות ולהביא בפני בית המשפט ראיות מוצקות במטרה לבקש 'הרמת מסך' .

ישראל הינה כר דשא פורה למעשי מרמה והימנעות מתשלום חובות, אולם באמצעות עבודת חקירה מאומצת ואסטרטגיה חקירתית מגובשת ניתן לאתר הברחת נכסים ולמקסם את השבת החוב כלפי הלקוח .

למידע נוסף :

https://almog-investigator.co.il/%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa/